<h1>סמ"ג לאוין סימן ס"ט</h1>
<h2>דף מ:</h2>
התינוקות אף על פי שהן מותרים באכילה ושתייה וברחיצה וסיכה מונעין אותם ממנעל וסנדל (רמב"ם שביתת עשור פ"ג ה"ז), וכן כתב מו' שמותר [לומר] לגוי לרחוץ התינוק אפילו בחמין שהוחמו בו ביום דסתם תינוק חולה אצל חמין, וחולה שאין בו סכנה אומר לגוי ועושה, ואמרינן נמי בפרק יום הכפורים (יומא ע"ח ב') כל מידי דאית ביה רביתא לינוקא לא גזור ביה רבנן והיינו רחיצה וסיכה דאמר ר' חנינא (חולין כ"ד ב') חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הם עמדו לי בזקנותי. ופסק רבינו יעקב שמותר ליתן כוס של ברכת מילה לתינוק בי"ה ולא חיישינן דילמא אתי למיסרך כיון שאין זה דבר קבוע ולא דמי להא דאמר בפרק בכל מערבין (ע"ש בתד"ה דלמא) דאין מברכין זמן על הכוס בי"ה, דהיכי ליעביד ליתביה לינוקא [דלמא] אתי למסרך, לשתות גם כן כשיהא גדול, דהתם ודאי כיון שיהא המנהג בכל שנה ליתן לתינוק לשתות בי"ה אתי למיסרך לשתות אפילו כשיהיה גדול.
